פרשת חיי שרה - חס"ה לשבת

חידוש:

חודש בו מתגלים אורות חנוכה

השבוע יהיה ר"ח כסלו שבו מתגלים כל האורות של חנוכה שהוא האור של התוה"ק. וידוע שבזמן שהקב"ה ברא את העולם - באותו יום שברא את האדם הראשון, היה אור שמאיר את העולם מתחילתו ועד סופו, ושלט אור זה שלושים ושש שעות. אח"כ ראה הקב"ה שלא כדאי שישתמשו בו הרשעים, גנזוֹ לצדיקים לעתיד לבוא. והיכן גנזו - בתורה הקדושה ובזוהר הקדוש. וכתוב בספרים הקדושים שהאור הזה מאיר דרך האור של הל"ו נרות של חנוכה, שכל ימי חנוכה מדליקים שלושים וששה נרות, והשורש של חנוכה נמצא כבר מר"ח כסלו, ולכן כסלו אותיות כס-לו הכיסוי לל"ו נרות וכן סך-לו.

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כג, א)

רש"י במקום עמד על הכפילות בפסוק "ויהיו חיי שרה", "שני חיי שרה" ומבאר, שחיי שרה הראשון הוא ללמדנו על מנין שנותיה של שרה, והשני ללמדנו על שנותיה של שרה ש"כולן שווין לטובה".

נשאלת השאלה, איך אפשר לומר על שנים כאלו קשות עם כל הניסיונות שעברו על שרה, שהוצרכה לעזוב את הארץ, רעב, פרעה, עקרות, אבימלך, בפרט שרוב הניסיונות היו למעשה של שרה יותר מאברהם, אז איך אפשר להגיד על שנותיה כולן שוין לטובה? הרי היא היתה מרכז הניסיונות?! ונסיון העקדה עולה על כולם, שהיא חשבה שבנה הלך לישיבה והנה מתברר לה שבכלל הלכו לשחוט אותו, ובעקבות כך היא מתה. היתכן לומר "כולן שוין לטובה"? מעניין לראות שעל אף אחת מהאימהות לא כתוב כמה שנים הן חיו ואיך היו חייהן. אפילו על אברהם אבינו לא כתוב "שני חיי אברהם". אם כן במה זכתה שרה דוקא לאריכות הפסוק?!

שרה זכתה בכך מכיוון שכל חייה היו שווים לטובה, כל מה שעבר עליה מעולם לא התלוננה, לעולם אמרה "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה", לכן כל חייה למרות התלאות והנסיונות היו לטובה, וזכתה לבן יורש וממשיך אחריה, יצחק אבינו...

רמז לזה נמצא בביאורו של רש"י שכתב, בת ק' כבת כ'. ומה מפליא שפרק ק' בתהילים הוא, "מזמור לתודה..." ופרק כ' בתהילים הוא "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה..." רש"י הקדוש מתכווין לרמוז לנו, בת ק' כבת כ', אמרה את מזמור ק' כמו מזמור כ', ידעה שרה לומר מזמור לתודה גם על הצרות שפקדו אותה...

בדומה כתב לבאר החיד"א זיע"א (פני דוד, ריש פרשתינו) שתיבת "ויהיו" נקראת במיושר וגם למפרע, ולרמז, שקיבלה את כל מאורעות חייה באהבה ובשמחה אף כשחייה התנהלו למפרע, דהיינו להיפך מרצונה, תמיד האמינה בה' שהוא נמצא עמה בכל עת וזמן, בכל מקום ובכל אתר, והוא "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל", ועל כן "כולן שווין לטובה" בידיעתה, שאף שבשעת מעשה נראה הדבר כצרה חס ושלום, לבסוף יתגלה שכולו לטובה ולברכה.

סיפור

"וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" (כג, ט)

פעם בא הפחא מקושטא לעיר חברון. ומנהג הערבים, שהולכים ביום ששי למערת המכפלה. בתוך הערבים הבאים למערת המכפלה היה גם הפחא הבא מקושטא, וכאשר ראה את פתח הבור מעל המערה, ביקש לרדת לתוך המערה, אך הבהירו לו שאין יצור אנוש אשר יעז לרדת למערה עצמה.

התעקש הפחא לראות מה בתוך המערה, הסיר את המכסה מעל פי הבור אשר מעל המערה, והתכופף. בתוך כך נפלה חרבו מן הנדן והתגלגלה למעמקי מערת המכפלה. חרב זו היתה משובצת אבנים טובות ומרגליות ושווה כל הון. גזר הפחא על אחד הישמעאלים לרדת לתוך המערה ולהוציא את החרב. שילשלו את אחד המשרתים בחבל לתוך הבור, והנה אך ירד, יצאה נפשו. הורידו עוד ישמעאלים אחרים, לא הספיקו להגיע למטה, והוציאום מתים. כיוון שראה הפחא כך, אמר, מה אעשה, וכי אמית את כל משרתי? אזי גזר על היהודים לרדת ולהביא את החרב.

הפילו יהודי חברון גורלות מי ירד למערה, ונפל הגורל על רבי אברהם אזולאי. כשראה הצדיק שעליו נפל הגורל, טבל ועלה ולבש בגדי לבן. כל אותו הלילה היו אנשי חברון יושבים לפניו, והוא דורש לפניהם בסתרי תורה. כשהאיר השחר, קם ואמר לחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו כל רע. הלך אל מערת המכפלה, קשרוהו בחבל, וירד הצדיק לתוך המערה... כיון שירד, העלה להם את החרב בחבל והחל להתהלך בתוך המערה, וניגלו אליו נשמות האבות. עברו שעות, וכל היהודים ממתינים ומצפים, מתי ישוב רבי אברהם אזולאי מן המערה והאם יזכו לראותו, פן יקראהו אסון. לבסוף נתן אות והעלוהו מן המערה, וכל יהודי חברון ששים ושמחים לקראתו. בשובו מן המערה אמר לחבריו, שהראו לו מן השמים שבקרוב יסתלק מן העולם ויכנס לגן עדן יחד עם האבות.

כל אותו הלילה היו חבריו יושבים עמו, והוא דורש לפניהם בפרדס החכמה ובסתרי תורה בקבלה עד עלות השחר. כאשר הפציע אור הבוקר ירד הצדיק למקווה טבל ועלה, לבש בגדי לבן, קרא קריאת שמע, ויצאה נפשו בטהרה... וכל ישראל מצטערים כי אבד חסיד.. (הובא בילקוט אור החיים, עמ' ע"ח).

הלכה

ערבית של מוצאי שבת

א. יזהר שלא לשתות מים בבין השמשות של מוצ"ש, כי השותה בבין השמשות של מוצאי שבת יש חשש שמא ימות ח"ו מאסכרה, אמנם אם הוא באמצע סעודה שלישית ונמשכת סעודה בזמן שראוי לומר הבדלה יכול לשתות בתוך הסעודה קודם הבדלה ואין בזה חשש.

ב. מאחרין להתפלל תפלת ערבית במוצאי שבת, כדי להוסיף מחול על הקודש.

ג. יזהר להתפלל תפלת ערבית של מוצאי שבת בכוונה גדולה כי הקלי' יוצאות מנוק' דתהומא רבה והסט"א מתגברת.

ד. יכוין היטב באמירת "והוא רחום וגו"' להכניע כוחות הדין המתעוררים במוצ"ש.

ה. יאריכו הקהל בעניית אמירת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" וכן החזן יאריך כאשר חוזר ועונה להורות שקשה עליהם הפרידה משבת קודש, וסגולתו שיינצל מכל נזק כל השבוע.

ו. אומרים בתפלת שמונה עשרה בברכת חונן הדעת, "אתה חוננתנו". והטעם שקבעוה בברכה זו, מפני שמה שהאדם יכול להבדיל בין דבר לדבר, חכמה היא לו, לכן קבעוה בברכת חכמה. וגם משום שאסור לתבוע צרכיו בשבת קודם הבדלה, על כן קבעוה באמצע ברכה זו שהוא קודם שאלת צרכיו שבברכות האמצעיות.

ז. ענין ויהי נועם שנוהגים לומר בכל מוצאי שבת צריך לאומרו כולו מעומד ועל הפחות תאמר פסוק זה של ויהי נועם מעומד ואחר כך תשב. וסודו להמשיך תוספת קדושת שבת לכל ימי השבוע הבא עד שבת האחרת.

ח. המנהג להתחיל מפסוק "שובה ה' עד מתי" היות ויש בפסוקים אלו בקשה ותפלה על הגאולה, ובמוצ"ש מתעוררת זכות הגאולה לישראל.

ט. אחר "ויהי נועם" אומרים "ואתה קדוש" מיושב. והטעם לאמירתו, לפי שאין דרך לברך התלמיד שלא יתברך רבו עמו, לכך מאחר שהתחיל בברכת עצמו - "ויהי נועם ה' אלקינו 'עלינו' ומעשה ידינו", יאמר גם ברכת השי"ת - "ואתה קדוש". וגם לפי שבאותה שעה פושעי ישראל מתחילין לירד לגיהנם, וסדר קדושה שאנו אומרים מועיל לצנן להם אש של גיהנם.

י. בסדר קדושה אין אומרים הפסוקים "ובא לציון גואל וגו"' "ואני זאת בריתי וגו"', רק מתחילין "ואתה קדוש", לפי שאין גאולה בלילה.

יא. ענין קדושת ובא לציון שאומרים בליל מוצאי שבת, הכונה היא להמשיך הארת עולם האצילות אשר בסוד תוספת שבת אל עולם הבריאה, כי שם בחינת קדושת ובא לציון גואל, וכונתינו היא להמשיך תוספת הקדושה ההיא בבריאה, כדי שתתקיים כל ששת ימי החול עד שבת האחרת, ולכן אין קדושה זו נאמרת בלילה אחרת זולת מו"ש, מפני דאין בידינו כח להמשיך הארת האצילות בבריאה אלא בלילה הזאת, ולא בשאר לילות החול.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!